אפידרה היא השם המסחרי של תרופת אינסולין גלוליזין אותו נוטלים חולי סוכרת. כידוע, אינסולין הוא הורמון אשר נוצר בלבלב ומאפשר את איזון רמות הסוכר בדם. ברגע שיש מחסור באינסולין כתוצאה מתהליך ייצור לא נכון בלבלב, אזי שיש צורך לספק אינסולין באמצעים מלאכותיים. חולי סוכרת תלויים בתרופה זו, שכן כך הם יכולים ליהנות מאיזון ברמות הסוכר בדם.
אינסולין גלוליזין הוא תכשיר אשר פועל באופן מהיר, תוך זמן קצר אך גם השפעתו היא קצרה. מדובר על אינסולין אשר משפיע תוך עשר עד עשרים דקות, וטווח הזמן שהוא משפיע נמשך בין שעתיים לחמש שעות. בדומה לאינסולין מסוגים אחרים, גם כאן מדובר על הזרקה תת עורית אשר יש לבצע אותה לפני הארוחה מתוך כוונה לאזן את רמות הסוכר.
אינסולין גלוליזין ניתן באמצעות מרשם, הוא נמצא בסל הבריאות ומיועד הן עבור חולי סוכרת סוג 1 (מה שבעבר כונה סוכרת נערים) וכן עבור חולי סוכרת סוג 2 (מה שבעבר כונה סוכרת מבוגרים). היא מתאימה לטיפול בילדים מגיל שש ומעלה, וכן כמובן במתבגרים ומבוגרים.
כיצד משתמשים באינסולין גלוליזין
אינסולין זה, כאמור, ניתן בזריקה תת עורית, לרוב על פי לפני הארוחה (עד רבע שעה לפני הארוחה), כאשר ניתן לשלב אותה עם תרופות אחרות, במידה ויש צורך לקחת אותן. על מנת שיהיה ניתן להזריק את האינסולין בצורה נכונה, הרי רצוי לקבל הדרכה מוקדמת מרופאים או אחיות.
חשוב להדגיש, מצב של היפוגליקמיה הוא תופעת לוואי מוכרת בכל מה שקשור לטיפול באינסולין באופן כללי, על כן יש להיערך לכך ולקבל הדרכה כיצד מזהים מצב שכזה ואיך מתמודדים איתו. מדובר בסיטואציה בה רמת הסוכר בדם היא נמוכה, פחות מ-70 מיליגרם, כתוצאה מעודף אינסולין או בגלל סיבות אחרות כגון, פעילות מאומצת או מחסור במזון. במצב כזה, מרגישים דפיקות לב, חולשה, רעב, זיעה קרה, טשטוש בראייה. הפתרון הוא לשתות משקה ממותק או לאכול מזון עשיר בסוכר.
המינון של האינסולין הוא 1-4 פעמים ביום, זה נקבע על ידי הרופא וזה אינדיבידואלי בהתאם לכל מטופל. חשוב מאוד להחליף את מיקום ההזרקה ולהימנע ממצב של הזרקה במקום קבוע בשביל לא לגרום נזק לעור. האינסולין צריך להיות מאוחסן במקום סגור, במקרר אך אסור לשמור אותו בהקפאה.
על מה צריך להקפיד כשמשתמשים באינסולין
כל חולה סוכרת אשר מקבל טיפול בעזרת אינסולין, חייב להקפיד שרמות הסוכר בדם שלו מנוטרות באופן קבוע, הרופא המטפל יהיה זה שיקבע את תדירות הניטור. כמו כן, חולי סוכרת ברמות מסוימות צריכים לנטור באופן קבוע את רמות הקטונים בשתן. בדיקה זו ניתן גם לבצע באופן עצמאי. מעבר לכל זה, הרי שיש להיות במעקב רפואי קבוע, לעשות בדיקות דם ושתן וכן לבצע בדיקות עיניים פעם בשנה.